בפרשת כי תשא מופיעים שני סיפורים. סיפוריהם של בצלאל ואהרון

בפרשת כי תשא מופיעים שני סיפורים. סיפוריהם של בצלאל ואהרון. שניהם עוסקים במעשה היצירה.  על  האחת מופקד בצלאל, ועל השנייה מופקד אהרון. ע  
הם דורשים מאתנו להבחין בקרבתם ובמה שהם מעניקים זה לזה.ך
הם מייצגים שני סוגים של יצירתיות.ך
בין שני הסיפורים  מופיע  הציווי על השבת "אך את שבתותי תשמורו".ל
סיפור בחירתו של בצלאל בן אורי להיות האיש המופקד על מלאכת בניית המשכן  מתואר במדרש:ם
"בשעה שאמר הקב"ה למשה 'עשה המשכן', בא ואמר לבצלאל. אמר לו בצלאל  'מהו המשכן הזה?' אמר לו משה  'שישרה הקב"ה שכינתו בתוכו, ומלמד לישראל תורה'. אמר לו בצלאל 'והיכן התורה נתונה?' אמר לו משה
משאנו עושים את המשכן אנו עושין הארון'. א"ל בצלאל 'רבינו משה', 'אין כבודה של תורה בכך! אלא אנו עושין הארון ואחר-כך המשכן'. לפיכך זכה שיקרא על שמו, שנאמר "וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן":ף
שמות רבה, נ, ב
בצלאל שואל את משה לשם מה נבנה  המשכן? וממשיך לשאול והיכן התורה נתונה? ומבקש שיהיה לה בית. ואילו משה חושב שקודם צריך לבנות  משכן ורק אחר כך ארון לתורה. בצלאל דואג לתורה ולכבודה, ולזמן הביניים של בניית המשכן, בו לא יהיה לה בית, ולכן מציע קודם לעשות לה בית, ורק אחר כך לבנות את המשכן, ביתו של הארון ביתה של התורה.9
במדרש אחר בצלאל מתעמת עם משה ומציע לבנות את המשכן תחילה כי כך הוא סדר הדברים, הטבעי קודם אדם,  בית ואחר כך מכניס בו כלים.9
בצלאל הוא אומן, השואל שאלות ונענה ולא פועל על פי קפריזות אמנותיות.9
בכל אחד מן המדרשים הוא מעמיד סדר עדיפויות אחר.9
המשותף לשניהם הוא דאגתו של בצלאל לבית.9
בית לארון ובית לתורה. בצלאל הוא אומן המשתהה לפני שהוא יוצר. אדריכלות היא מקצוע הנמצא בין המדע לאמנות, ולא שייך לאף אחד מהם.9
באופן מובהק זוהי אמנות שיש לה מטרה, בית.9
זו לא אמנות לשם האמנות.9
בשני המדרשים בצלאל הוא אדריכל אמיתי הדואג לפונקציות של אמנותו.9
סיפור יצירת עגל הזהב הוא סיפור העומד מנגד.9
במרכזו מופיע יצירת עגל הזהב זוהי יצירה שאהרון יוצר לאחר שהעם נקהל עליו ואומר לו לעשות להם אלוהים אחרים "כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו". אהרון נכנע ללחץ של העם ומבקש מן העם להתפרק מן הזהב וממנו הוא יוצר עגל מסכה 'ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל'.9
זוהי יצירה שונה מאוד מזו של בצלאל. היא לא נעשית במצוות האל, אלא כתוצאה של לחץ רגשי של העם החש בודד, יתום, מנותק, ריק מאלוהים, כשמנהיגו משה בושש לרדת מן ההר.
בעוד היצירה הראשונה נוצרת לאחר שבצלאל נבחר על ידי אלוהים והוא ממלא אותו בחכמה תבונה ודעת, חושב מחשבות, שואל שאלות.9
אהרון הוא יוצר הפועל מתוך לחץ, מתוך מצוקה רגשית של עם המרגיש נטוש, מרוקן ומחפש תחליף למשה המתעכב.9
זוהי יצירה הכרוכה בהתפרקות, זוהי תשוקה שאין לה שום גבולות והיא נעשית כדי למלא צורך מידי. תשוקה ילדותית אינפנטילית.9
נדמה ששני התיאורים מאירים שתי אפשריות הקיימות בתוך האומן היוצר.9
עמוס עוז בשיעור כתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון אמר לנו, לתלמידיו, שהדבר הנכון לאחר הכתיבה הראשונה הוא הקפאת הסיפור בפריזר,  ורק לאחר זמן יש להוציא אותו ולהפשירו. 9
הוא התכוון לומר שהרגש העז בשעת היצירה מסמא את עיניו של היוצר, המרגיש שכתב בדם ליבו, אבל יש להקפיא את היצירה ורק לאחר זמן לבדוק האם היא עדיין עומדת.9
נתן זך תאר דבר דומה בשירו 'השיר הנכון'9
"כשהרגש דועך השיר הנכון מדבר עד אז דבר הרגש השיר האחר עכשיו הגיע הזמן לשיר הנכון לדבר...."9
אהרון יוצר יצירה מתוך רגש עז עוד לפני שדעך, שכן אם היה דועך, אם היה משתהה קמעה לפני היה חוזר בו היה מבין שאסור לו ליצור את העגל. עגל המסכה.בתוך האומן היוצר קיים הרגש העז, התשוקה ליצור. הוא יוצר מתוך מצוקה של ריקנות, של המתנה למי שעדיין לא בא, מתוך רעב לאהבה, לנראות, מתוך געגוע.9
אלה לא תנאים מספיקים לעמידתה של יצירת אמנות.9
האמן חייב לחכות, להשתהות, לשאול שאלות, להמתין, להקפיא, לתת לרגש לדעוך לפני שהוא חושף את יצירתו.אבי, ישעיהו אילן נפטר בליל שבת פרשת כי תשא לפני שמונה עשרה שנים.9
הוא היה אדריכל. אדריכל של מבני ציבור, האוניברסיטה בבר אילן, בית ספר לרפואה בחיפה, בתי ספר.9
בתי כנסת עניינו אותו  יותר מכל הבניינים האחרים.9
הוא תכנן בתי כנסת ובתי מדרש רבים לכל אורכה של הארץ צפת, חיפה, בני ברק, עתניאל.9
אני שואלת את עצמי מדוע דווקא בתי כנסת ובתי מדרש?9
עובדת היותו אדריכל היתה חלק בלתי נפרד מזהותו. בחירתו במקצוע האדריכלות נבעה מתוך תחושת יעוד, שליחות ותשוקה.  הוא היה פצצת רגש מתקתקת.9
בעבודת  המאסטר שלו הוא עסק במחשבה הארכיטקטונית במשנה ובתלמוד.9
הוא מנסה לרדת לשורשי התפיסות היסודיות של החלל והמרחב בתכנון העירוני, הבא לידי ביטוי בשאלות של עירוב עיר בשבת, והגדרת רשויות שונות: רשות היחיד, רשות הרבים, כרמלית, הגדרה שיש לה חשיבות לעניין איסור הוצאה בשבת. החידוש המרכזי שהוא מוצא אצל חז"ל הוא שהם רואים את מה שאיננו כישנו, ובלשונו 'הם משתמשים ב״תיחום חללי מרומז״ ולכן הם אינם צריכים סגירה מוחלטת של חלל על מנת להפרידו מחללים אחרים אלא מסתפקים במבנים שהעין מסוגלת להשלים ונראים בתפיסת האדם כחלק ממרחב משותף.' כלומר הבנייה היא לא רק בשטח אלא גם תלויה בתודעה.9
נדמה לי שהבחירה שלו לכתוב על המחשבה האריכטקטונית של חז"ל קשורה לצורך שלו בגבולות, בהגדרות, בהגבלות. הוא חפש כללים שיאפשרו לו לחיות בתוך היצירה שלו, ולא ללכת בתוכה לאבוד. זוהי גם האפשרות להבין את נוכחותם של הפסוקים המצווים על השבת ועל השביתה בה מיצירה, בין שני הסיפורים.9    
מצד שני הוא נמשך אל כח הדמיון של חז"ל, המסתפקים במה שהתודעה יכולה להשלים ואינו קיים במציאות.  במאמר שכתב אבי על אדריכלות בסיפור 'עד הנה' של עגנון הוא מצטט אגדה על אדריכל זקן. וכך מתאר גיבור הסיפור:  "באותו הלילה נזדמן לידי ספר אגדות סיניות שמצאתי על השולחן לפני מיטתי. קראתי בו מעשה באדריכל זקן שהיה חביב על הקיסר בשביל הארמונות וההיכלות והמקדשים והמבצרים שבנה לו שהיו נאים ומשובחים מכל הבניינים שבנו כל הקיסרים שלפניו. פעם נתן הקיסר בידו לבנות לו ארמון חדש. יצאו שנים ולא נבנה הארמון. שהזקין האדריכל ולא הלך לבו אחר העצים ואחר האבנים החילו מזרזים אותו. נטל בד וצייר עליו צורת ארמון ועשה
והיה שמח שמחה גדולה לפי שהיה הארמון נאה מכל הארמונות שראה מימיו. באו ולחשו לקיסר אין כאן ארמון ולא שמץ ארמון אלא צורה מצוירת על בד. שמע הקיסר וכעס. אמר לו אני רוממתיך מכל הבנאים והאמנתי בך אמונה גמורה ואתה עושה לי כך. עמד האדריכל משתומם. מה רע עשיתי?. אמר הקיסר עדיין אתה שואל? לא די שלא עשית מה שפקדתי עליך, אלא שרימית אותי והעמדת צורה מחוקה במקום בנין? אמר האדריכל : צורה מחוקה אתה אומר הבה ונראה. הקיש באצבעות על הדלת המצוירת נפתחה הדלת ונכנס האדריכל ושוב לא יצא משם."9
משה בושש לרדת מן ההר. העם נדרש לדמיין את נוכחותו של משה גם כשפיזית הוא איננו. הקיסר אמור לדמיין את הארמון וכך יוכל להתקיים, האדריכל מצליח להסתפק ב"תיחום חללי מרומז" ונכנס בעצמו לתוך  הציור ונעלם. היכולת להאמין  גם במה שלא קיים ממש היא יכולת שדרוש לה כח של דמיון, מי שניחן בה יכול להיכנס בשעריו המצוירים של הארמון.  ולהבין את העובדה  שאבא שלי קיים גם כשאיננו.9